ערב ואנחנו אצלך במיטה, רק אור מנורת לילה על השידה מאיר את החדר, אתה מסתכל עליי ואומר לי "מאמי שלי, את מושלמת פשוט! איזה גוף
היא כזאת שווה פאק! היא מחרפנת אותייייי. הורגת אותי המשוגעת הזאת. אני מריחה את הבושם שלה ברחוב ומאבדת את זה. לא יכלה להיצמד לבושם פחות
אני שונאת אירועים משפחתיים, אני שונאת לשבת בשולחן הזה עם חיוך מזוייף ולהקשיב לכל השטויות שהם מוציאים מהפה. יצאתי מהמסעדה אל הגינה שהייתה מאחוריה המסעדה.
׳הפגישה הזו לא נגמרת׳ את חושבת לעצמך כשאת מסתכלת על שאר העובדים במשרד. הראש שלך בכלל נמצא במקום אחר, כשאת נזכרת ביום ההולדת שלך אתמול.
״אוי אלוהים״, אני נאנחת ומרגישה את ידיך על כל חלק בי. ״מה אתה עושה לי?״ אתה מלטף ואוחז, נוגע בכל פיסת עור חשופה של גופי.
