ערב ואנחנו אצלך במיטה, רק אור מנורת לילה על השידה מאיר את החדר, אתה מסתכל

היא כזאת שווה פאק! היא מחרפנת אותייייי. הורגת אותי המשוגעת הזאת. אני מריחה את הבושם

אני שונאת אירועים משפחתיים, אני שונאת לשבת בשולחן הזה עם חיוך מזוייף ולהקשיב לכל השטויות

׳הפגישה הזו לא נגמרת׳ את חושבת לעצמך כשאת מסתכלת על שאר העובדים במשרד. הראש שלך

״אוי אלוהים״, אני נאנחת ומרגישה את ידיך על כל חלק בי. ״מה אתה עושה לי?״